וידאו

טְק֡ס֙ט

היקום הנראה הוא מקום גדול

שנמצא כאן כבר מעל שלוש עשרה מיליארד שנה.

עד לשני טריליון גלקסיות

המורכבות מ20,000 מיליארדי מיליארדי כוכבים

מקיפות את הגלקסיה שלנו.

בשביל החלב לבדו,

מדענים מעריכים כי ישנם כ- 40 מליארדי כוכבי לכת דמויי כדור הארץ

הנמצאים במסלול המאפשר חיים סביב הכוכב שלהם.

כשמסתכלים על המספרים האלה, קשה לדמיין שאין עוד

חיים נוספים, אי שם.

זה ישנה לתמיד את תפיסתנו לגבי עצמנו אם נמצא חיים אחרים.

רק הידיעה שמקום עצום זה אינו מת תעביר את נקודת המבט שלנו כלפי חוץ,

ואולי אף תעזור לנו להתגבר על הסכסוכים המיותרים בנינו.

אבל לפני שנחפש את חברינו הטובים החדשים, או אויבינו הגרועים ביותר,

יש לנו בעיה לפתור: מה אנו בעצם מחפשים?

ביקום כה גדול וותיק,

עלינו להניח הציביליזציות מתחילות במרווח של מיליוני שנים זו מזו,

ומתפחות במהירויות וכיוונים שונים.

אז לא רק שאנחנו מסתכלים על מרחקים בין עשרות ועד מאות אלפי שנות אור,

אנו מחפשים ציביליזציה שנעה בין אנשי מערות לסופר מתקדמת.

אז, אנחנו צריכים מסגרת רעיונית שתאפשר לנו לשפר את החשיבה שלנו,

שבעזרתה נוכל לשפר את החיפוש שלנו.

האם קיימים חוקים אוניברסליים שכל המינים האינטליגנטים מקיימים?

כרגע, גודל דגימת הציביליזציות שלנו הוא רק אחד,

ולכן אנחנו עלולים להניח השערות מוטעות המבוססות רק על עצמנו.

עדיין, עדיף מכלום.

אנו יודעים שבני האדם התחילו רק עם המוחות והידיים שלהם, שיכלו לבנות כלים.

אנו יודעים שבני האדם הם סקרנים, תחרותיים, חמדניים לגבי משאבים, ודוגלים בהתפשטות.

ככל שלאבות הקדמונים שלנו היו יותר מהתכונות האלו,

כך הם היו יותר מצליחים בבניית ציביליזציות.

להיות ״אחד עם הטבע״ זה נחמד,

אבל זו לא הדרך למערכות השקייה, או אבקת שריפה, או ערים.

מכאן הגיוני להניח שלחייזרים שמסוגלים לכבוש את הכוכב שלהם

יהיו תכונות כאלו.

ואם החייזרים נאלצים לעקוב אחרי אותם חוקי הפיזיקה כמונו,

אז יש דרך מדידה לקבוע התקדמות: שימוש באנרגייה.

ההתקדמות של האנושות ניתנת למדידה באופן מדויק

לפי כמות האנרגייה שהפקנו מהסביבה,

ואיך הפכנו אותה לשימושית לעשיית דברים.

התחלנו עם שרירים, עד שלמדנו לשלוט באש.

לאחר מכן בנינו מכונות שהשתמשו באנרגיה הקינטית במים ורוח.

ככל שהמכונות שלנו השתפרו והידע שלנו לגבי חומרים גדל,

התחלנו לרתום את האנרגיה המרוכזת בצמחים המתים שגילינו מהאדמה.

ככל שצריכת האנרגיה שלנו גדלה מעריכית, כך גם היכולות של החברה שלנו.

בין 1800 ל2015, גודל האוכלוסיה גדל פי 7

וצריכת האנרגיה של האנושות עלתה פי 25.

ככל הנראה תהליך זה ימשיך גם בעתיד הרחוק.

על סמך עובדות אלו, המדען ניקולאי קרדשב פיתח שיטה למיון ציביליזציות,

החל משוכני מערות ועד לאלים ששולטים על גלקסיות:

סולם קרדשב.

שיטה לדירוג ציביליזציות לפי צריכת האנרגייה שלהן.

הסולם לוטש ופותח במהלך העשורים,

אבל באופן כללי מסווג ציביליזציות לארבע קטגוריות שונות.

ציביליזציה מהסוג הראשון

מסוגלת להשתמש באנרגיה הזמינה על כוכב הבית שלה.

ציביליזציה מהסוג השני

מסוגלת להשתמש באנרגיה הזמינה בכוכב ומערכת כוכבי הלכת שלה.

ציביליזציה מהסוג השלישי

מסוגלת להשתמש באנרגיה הזמינה בגלקסיה שלה.

ציביליזציה מהסוג הרביעי

מסוגלת להשתמש באנרגיה הזמינה במספר גלקסיות.

השלבים האלו הם בסדרי גודל שונים לחלוטין.

זה כמו להשוות בין מושבת נמלים לעיר מטרופולין אנושית.

עבור הנמלים, אנחנו עד כדי כך מורכבים וחזקים

שבאותה מידה אנחנו יכולים להיות אלים.

על מנת להפוך את הסולם למועיל יותר, אנו צריכים תת-קטגוריות.

בצד הנמוך של הספקטרום, יש ציביליזציות ברמה בין 0 ל1:

כל דבר החל מציידים-לקטים,

ועד למשהו שנוכל להשיג במאות השנים הקרובות.

יכול להיות שהן מצויות בשפע בשביל החלב.

אבל ציביליזציה שלא משדרת גלי רדיו לחלל באופן אקטיבי

יכולה ליהיות קרובה כמו השכן הכוכבי הקרוב ביותר אלינו - מערכת אלפא קנטאורי -

ולא תיהיה לנו שום דרך להבין שהם קיימים.

ואפילו אם הם משדרים גלי רדיו כמונו, זה עלול ליהיות חסר תועלת.

בקנה מידה בין כוכבי, האנושות היא למעשה בלתי נראית.

האותות שלנו נמשכים ל200 שנות אור מרשימות,

אבל זה רק שבריר זעיר משביל החלב.

וגם אם מישהו היה מקשיב,

אחרי שנות אור בודדות האותות שלנו דועכים לרעש

בלתי ניתן לפיענוח בתור מקור שבא מזן אינטיליגנטי.

כיום, האנושות מדורגת בערך ברמה 0.75.

שינינו את הכוכב שלנו:

יצרנו מבנים ענקיים, חצבנו ורוקנו הרים,

הסרנו יערות גשם ורוקנו ביצות.

יצרנו נהרות ואגמים,

ושינינו את ההרכב והטמפרטורה של האטמוספירה.

אם ההתפתחות תמשיך, ולא נהפוך את כדור הארץ לבלתי ראוי למגורים,

נהפוך לציביליזציה מלאה מהסוג הראשון

בכמה מאות שנים הבאות.

כל ציביליזציה שמגיעה לסוג הראשון מועדת להסתכל החוצה,

בגלל שסביר להניח שהיא עדיין

סקרנית, תחרותית, חמדנית, ושואפת להתפשט.

השלב ההגיוני הבא בדרך ללהפוך לסוג השני

היא לנסות לשנות ולכרות בכוכבים וגופים אחרים.

זה יכול להתחיל עם מוצבי-חוץ בחלל

ולהפוך לתשתיות ותעשיות ליד כוכב הבית,

להמשיך לקולוניות, ולסיים עם הפיכת כוכבים אחרים לדמי כדה״א

על ידי שינוי האטמוספירה, הסיבוב או המיקום שלהם.

כשציביליזציה מתרחבת ומשתמשת ביותר ויותר חומרים ומקום,

השימוש שלה באנרגיה עולה בהתאם,

ובנקודה מסוימת הם יתחילו בפרויקט הכי גדול

שצביליזציה נמוכה מהסוג השני יכולה לקחת על עצמה:

לרתום את האנרגיה של הכוכב שלהם

על ידי בניית כדור דייסון.

ברגע שהמבנה הענק הזה נבנה,

אנרגיה הופכת לבלתי מוגבלת למעשה,

לעיצוב מערכת הכוכבים שלהם כרצונם.

אם הם עדיין סקרנים, תחרותיים, חמדנים, ושואפים להתפשט,

וכעת בשליטה מלאה על מערכת הבית שלהם,

עם תשתית בין כוכבית, ופלט האנרגיה של כוכב,

החזית הבאה עוברת לכוכבים אחרים במרחק שנות אור.

לציביליזציה מהסוג השני,

המרחק לכוכבים האחרים יכול להרגיש כמו

שהמרחק בין כדור הארץ ופלוטו מרגיש כיום:

טכנית בהישג יד,

אבל רק בהשקעה עצומה של זמן, תושייה ומשאבים.

זוהי ההתחלה של המעבר לסוג השלישי.

השלב הזה הוא כל כך מעבר אלינו,

שקשה לדמיין איך בדיוק האתגרים האלו יראו

ואיך אפשר לפתור אותם.

האם הם יצליחו למצוא פתרון למרחקים העצומים

ולעבור זמן של מאות או אלפי שנים?

האם הם יצליחו לתקשר ולשמור על תרבות וביולוגיה משותפת

בין קולוניות במרחק שנות אור זו מזו?

או אולי הם יתפצלו לציביליזציות נפרדות מהסוג השני?

אולי אפילו מינים שונים?

האם יש אתגרים קטלניים בין הכוכבים?

ככל שמין מתקרב יותר לסוג השלישי,

ניהיה קשה יותר לתפוס איך זה יכול להיראות.

הם יכולים לגלות פיזיקה חדשה, להבין ולשלוט בחומר ואנרגיה אפלה,

או איך לנוע מהר יותר מאור.

אנחנו עלולים לא ליהיות מסוגלים לתפוס

את המניעים, הטכנולוגיה והמעשים שלהם.

בני האדם הם הנמלים, המנסים להבין

את עיר המטרופולין של הגלקסיה.

ציביליזציה גבוהה מהסוג השני כבר יכולה להחשיב את בני האדם

כפרימיטביים מידיי מכדי לדבר איתם.

ציביליזציה מהסוג השלישי תרגיש לגבינו מה שאנחנו מרגישים

כלפי החיידקים שחיים על מושבת הנמלים.

אולי הם אפילו לא יחשיבו אותנו כמודעים,

או את ההישרדות שלנו רלוונטית.

אנחנו יכולים רק להתפלל שהם אלים נחמדים.

אבל הסולם לא בהכרח עוצר כאן.

חלק מהמדענים סבורים כי יש ציביליזציות מסוג רביעי וחמישי,

שההשפעה שלהן נמשכת על גבי צביר גלקסיות או צבירי-על,

מבנים המורכבים מאלפי גלקסיות

וטריליוני כוכבים.

בסופו של דבר, יכולה ליהיות ציביליזציה מסוג אומגה,

המסוגלת לתמרן את היקום במלואו, ויתכן שגם אחרים.

יתכן שציביליזציות מסוג אומגה הן היוצרות של היקום שלנו,

מסיבות מעבר להבנה שלנו.

אולי פשוט היה להם משעמם.

עם כמה שהמיון הזה יכול ליהיות פגום,

הניסוי המחשבתי הזה כבר מגלה לנו דברים מעניינים.

אם הרעיונות שלנו לגבי טבע המינים שיוצרים ציביליזציות בין-כוכביות

הוא סוג של נכון,

אז אנחנו יכולים ליהיות דיי בטוחים שאין ציביליזציות

מהסוג השלישי והלאה ליד שביל החלב.

ההשפעה שלהן תיהיה ככל הנראה עד כדי כך מקיפה,

והטכנולוגיה שלהן כל כך מעבר לשלנו, שלא נוכל לפספס אותן.

הגלקסיה אמורה ליהיות מלאה בפעילות שלהן, באלפי מערכות כוכבים.

אנחנו אמורים לראות או לקלוט את הממצאים המלאכותיים שלהם,

או את התזוזה שלהם בין חלקים שונים באימפריה שלהם.

אפילו אם צביליזציה מהסוג השלישי היתה קיימת בעבר,

ומתה מוות מסתורי,

אנחנו אמורים ליהיות מסוגלים להבחין בכמה שרידים מהאימפריה שלהם.

אבל כשמדענים חיפשו, הם לא מצאו שאריות של כוכבים קצורים,

מבני ענק מתפוררים,

או צלקות של מלחמות בין-כוכביות אדירות.

אז ככל כנראה הם לא שם, ואף פעם לא היו.

במובן מסוים, זה מאוד עצוב,

אבל גם מאוד מעודד.

זה משאיר את הגלקסיה לנו, ולאחרים הדומים אלינו.

אז המקום המבטיח ביותר לחפש ציביליזציות יכול ליהיות

איפשהו בין סוג 1.5 לסוג 2.5 על הספקטרום.

הם לא יהיו מתקדמים מידיי מכדי להבין אותם ואת המניעים שלהם.

אולי הם סיימו את מבנה הענק הראשון שלהם,

ואולי הם בתהליך של העברת דברים בין כוכבים,

ושידור כמויות עצומות של מידע לחלל,

בטעות או בכוונה.

כנראה שגם הם יסתכלו לכוכבים בחיפוש אחר אחרים.

ומצד שני, אולי הבנו את הכל לא נכון.

אולי ההתקדמות לסוג השני משמעותה לא התרחבות החוצה,

והאנושות עדיין לא מפותחת מספיק על מנת לדמיין אחרת.

נכון לעכשיו, כל מה שאנחנו באמת יודעים זה שעדיין לא ראינו אף אחד אחר.

אבל רק התחלנו לחפש.

עד שסוף כל סוף נמצא חייזרי-על ידותיים

ונוכל לבקש מהם להסביר לנו את החוקים של היקום,

רובנו נאלצים ללמוד דברים בעצמנו.

בין אם אתם חוזרים לבית הספר או יוצאים מהבית בפעם הראשונה,

או אם אתם רק מתחילים שלב חדש בחייכם,

החנות שלנו מלאה ומוכנה לכל צרכי חזרה ללימודים שלכם.

מחברות ופנקסים כדי לסדר את העבודה שלכם,

מדבקות וכוסות כדי לגרום לדברים להיראות נחמד,

המון פוסטרים כדי להפוך את המעונות או החדר שלכם מאגר ידע מעורר השראה.

יש לנו חולצות חדשות, ובפעם הראשונה גם סוודר כדה״א של קורזגזגט.

כל המוצרים האלו מעוצבים ומיוצרים באהבה על ידי הצוות שלנו.

הסחורה שלנו היא הדרך הפשוטה ביותר לתמוך במה שאנחנו עושים,

ולהשאיר את הסרטונים שלנו בחינם לכולם.

תודה שצפיתם.

• קולות של ברווז *