וידאו

טְק֡ס֙ט

לפעמים העולם מרגיש…

משעמם.

ביקרנו כבר בכל האיים הנידחים,

כבשנו את אנטרקטיקה

וחדרנו למעמקי הג’ונגלים.

אבל, יש עוד מקום אחד לחקור.

זה מדבר רטוב וקטלני,

מאוכלס על ידי יצורים מסטוריים,

שחיים בחושך מוחלט.

הים העמוק.

בואו נצלול!

[♫ ג׳ינגל קליט ♫]

כשאנו מסתכלים על המימדים העצומים של האוקיינוסים בכדו"א,

קשה לדמיין שפחות מ-2% מהביומסה על הארץ - חיה פה.

ומתוך ה-2% האלה כ-90% מהם

נמצאים קרוב לפני הים

ב-200 המטרים הראשונים.

כאן המסע שלנו מתחיל.

כאן האור עדיין יכול לחדור אל המים,

מה שעוזר לפוטוסינטזה לקרות.

פיטופלנקטון, טריליונים על טריליונים של אצות וחיידקים חד-תאיים,

יוצרים את הבסיס של המערכת האקולוגית באוקיינוס

והם נצרכים ע״י פלנקטון גדול יותר,

שנצרך ע״י מינים אחרים.

קרקעית הים בעומק זה קשורה ליער האמזונאס

ובד״כ מכוסות בשוניות אלמוגים, אצות,

וצמחי ים אחרים אשר מהווים בית לשפע של חיות הים.

עד כאן, מיקדנו את רוב תשומת הלב על סביבה נעימה יחסית,

שבו אנו דגים, שוחים, מזהמים ועורכים מחקרים.

אז, בואו נצלול עמוק יותר.

נעבור ממים חופיים מוכרים

למים עמוקים יותר, רחוקים יותר,

נגיע לבסוף לקצה המדף היבשתי

שם ניתקל במדרון יבשתי,

הירידה הארוכה מטה לים העמוק.

עם כל מטר נוסף של מים,

האור מתעמעם משמעותית,

מה שאומר שבעיקרון אין יותר צמחים

והמדרון היבשתי התלול,

מתחיל להזכיר לנו את פני הירח.

נתבונן סביב, אנחנו ניצבים בפני מה שנראה

כמים פתוחים אינסופיים.

בואו נעזוב לרגע את את המדרון מאחורינו

וניכנס למקום שידוע כ-איזור הדמדומים

השער לים העמוק.

כשאנחנו שוקעים יותר מטה,

לחץ המים עולה לרמות קטלניות.

הצלילה העמוקה ביותר אי פעם של צוללן,

היתה בעומק 332 מטר.

בעומק הזה,

הלחץ הוא כמו 200 מכוניות ש-יערמו עליך.

אך עד עתה, השלמנו רק 3% מהמסע שלנו.

בעוד שאיזור זה נראה די קודר,

הרבה דגים וחיות אחרות,

מבלים למעשה לפחות חצי מחייהם כאן למטה.

במהלך היום, זה מקום טוב לנוח ולאגור כוח,

נסתרים מטורפים במים הנרחבים והאפלים.

בלילה, הם יכולים לטייל באופן בטוח יותר לאזורים הרדודים יותר,

כדי להיזון מפני הים עתירי המזון.

באזור המעבר הזה בין דמדומים לחשיכה,

אור נעשה כלי עוצמתי.

מעל 90% מהמינים המולדים בסביבה העמוקה הזו

משתמשים בבִּיּוֹלוּמִינֵסֶנְצִיָּיה (הארה ביולוגית) כדי לייצר אור.

הם עושים זאת כהסואה נגד אור השמש העמום,

כדי לשלוח אותות לשותפים פוטנציאליים,

או כדי לבלבל ולהבריח תוקפים.

או, שהם משתמשים באור כדי לצוד.

כלי נוסף להישרדות בחשיכה הוא עבודת צוות.

בעומק של 700 מטר, אנחנו נתקלים במושבה של סיפונופורות (חסרי חוליות ימיים),

הם יכולים להגיע ל50 מטר אורך,

אבל רק לרוחב של מקל מטאטא.

כדי למשוך טרף,

המושבה מייצרת באופן טרגי אור כחול או אדום בוהק יפה

ופורשת וילון של זרועות

מלאות מחטים מורעלים

שהורגים כל דבר שמגיע קרוב מדי.

אבל רוב המינים החיים כאן למטה,

צריכים להסתמך על משאב בלתי סביר:

שלג ימי.

חומר לבן פתיתי,

ששוקע באופן קבוע מפני הים לקרקעית האוקיינוס.

הוא מורכב מצמחים מתים או חתיכות של חיות,

חומר צואתי, צדפים, חול או אבק.

אפילו שזה לא נשמע טעים במיוחד,

לולא המשאב החיוני הזה,

חיים בים העמוק היו גוועים ברעב.

זה באזור הזה שהקרבות המרתקים ביותר

בין 2 אויבים בלתי סבירים עלולים לקרות.

לוויתני זרע צדים ותוקפים דיונוני ענק,

בגודל של בית.

בעוד שהדיונונים מחזירים מלחמה בפראות,

סביר להניח שלא יהיה להם סיכוי,

אבל הם ישאירו חותם קבוע על עורם של רוצחיהם.

כשאנחנו מגיעים לעומק של 1,000 מטר,

עמוק יותר מהמבנה הגבוה ביותר שנבנה ע״י אדם,

נצטרך להיות זהירים.

זה הים הפתוח,

מקום של חושך מוחלט.

שממה רטובה שבקושי נחקרה,

שלא מכילה כלום מלבד מים פתוחים ושחורים אינסופיים.

בעומקים כאלה, קשה יותר לאדם לשחות,

מאשר לצאת להליכה בחלל.

למצוא מזון כאן למטה זה מאוד קשה,

אז החיים היו צריכים להסתגל ולהיות בעלי צריכת אנרגיה יעילה,

כמו הדיונון הערפדי שאורכו 30 ס״מ,

שצף דרך המים ללא תנועה,

עם זרועות אחיזה ארוכות ודקות.

הן מכוסות בשיערות נוקשות קטנטנות,

אשר מברישות אוכל מתוך המים.

זה חוסך הרבה אנרגיה,

בהשוואה ללכידת מזון אקטיבית.

עבור דגים טורפים, זה קשה הרבה יותר למצוא מזון,

מאחר וטרף חי הוא די נדיר כאן למטה.

אז הציידים חייבים לדייק בלפיתת הקורבנות שלהם,

בתקיפה הראשונה, אחרת הטרף יברח לתוך החשיכה.

להרבה מטורפי הים העמוק,

יש כמה קבוצות של שיניים ארוכות וקטלניות.

כמו המלתען, שמשתמש בניבים הארוכים שלו,

כדי ללכוד אפילו טרף גדול ובולע אותו בשלמותו.

או החסחוסן הצלופחי, עם קבוצה מרשימה של 300 שיניים,

אשר מעוקלות אחורה כדי ללכוד את קרבנותיהם בפיהם.

אנחנו ממשיכים לצלול,

מתחת לסימון ה- 3,800,

בעומק מקום קבורתה של הטיטאניק.

אנחנו עכשיו באזור התהומות.

כאן, החיים קורים בהילוך איטי.

שימור כל פיסת חלקיק אנרגיה אחרונה,

היא קריטית להישרדות.

כל דבר כאן למטה מרחף ללא תנועה,

או שוחה בצורה איטית ואלגנטית.

הפעם היחידה שבה חיות החיות באזור הזה זזות מהר,

היא כאשר הן חייבות להימלט מסכנה.

כמו תמנון הדמבו שחותר עם הסנפירים דמויי האוזניים,

או דג הגרנדיר עם מכות הזנב דמוי-צלופח האטיות שלו .

ב4,000 מטר, סוף סוף הגענו שוב לתחתית.

משטח התהום.

הוא מכוסה בבוץ ואבנים אפורות,

מאובק מהשאריות של השלג הימי,

שנצרך ע״י חיות כמו מלפפוני ים, חסילונים, קיפודי ים ותולעי ים.

בכמה אזורים על קרקעית הים,

משקעי מינרל קטן חשוך וקטן יכולים להימצא.

אלו הם נודולות מנגן (תצבירי סלע עם תכולת מתכות גבוהה).

אלמוגים וספוגיות הים-העמוק משתמשים בהם,

כדי לעגן את עצמם לקרקעית הים.

למרות שהחיים כאן על קרקעית הים-העמוק דלילים,

אפילו כאן למטה יש נאות מדבר.

בעמקי הביקוע, היכן שהלוחות הטקטוניים נפרדים,

מגמה מחממת מי ים

ומייצרת זרמי מים ומינרליים חמים בחום של 400℃ (752℉)

אשר יוצרים ארובות משוכללות ומגדלים.

אקסטרמופילים משתמשים במינרלים כדי ליצור חומרים אורגניים,

המהווים בסיס עבור מערכות אקולוגיות ייחודיות.

ככל שאנחנו יורדים, אנחנו מגיעים לנקודה העמוקה ביותר של משטח התהום ב-6,000 מטר.

ברוב קרקעית הים, זאת הנקודה העמוקה ביותר,

אבל אם אנחנו רוצים להגיע לנקודה העמוקה ביותר,

של האוקיינוסים, אנחנו למעשה רק בחצי הדרך.

בואו ניכנס לאזור ההאדלי,

העולם התחתון של הים.

הוא מורכב מתעלות ארוכות וצרות,

המהוות רק 0.25% מהאוקיינוסים,

והן בין הסביבות הקיצוניות ביותר על כדור הארץ.

רק אקסטרמופילים קיימים כאן למטה,

כמו המפרשנים הקלילים,

שמחזיקים בשיא של הדג החי הנצפה במקום העמוק ביותר,

בסביבות ה- 8,000 מטרים.

אנחנו רואים סלעים שחורים מחודדים וחדים,

ככל שאנחנו צוללים ליותר מ- 10,000 מטר.

עד שאנחנו מגיעים למדרון האחרון,

שקע בתוך ״שקע מריאנה״ הגדול יותר,

עם צדדים משופעים בעדינות המקיפים עמק ברוחב כ- 1.6 ק״מ.

זאת היא, הנקודה העמוקה ביותר,

תהום צ’לנג’ר.

11,000 מטרים מתחת לפני הים.

לחץ המים כאן הוא 1,086 בר.

לשחות כאן זה כמו לשמור על שיווי משקל עם 1,800 פילים עליכם.

אבל אפילו כאן, החיים מצאו דרך לשגשג.

צמוד למלפפוני ים, שטצדאים (סרטנאים) לבנים וורודים בהירים,

מנענעים את דרכם דרך המים.

גודלם הוא מדהים.

בעוד שבני-דודם במים הרדודים באורך כמה סנטימטרים,

גרסת הים-העמוק שלהם יכולה להגיע עד ל-30 סנטימטרים.

ויש עוד הרבה דברים אחרים שצפים באלגנטיות במים.

שקיות פלסטיק שנמצאו ע״י מדענים ב- 2018.

אפילו המקום הנידח ביותר בכדור הארץ,

לא בטוח מההשפעה של האדם.

לא נותר עוד מה לעשות והחמצן שלנו עומד להיגמר,

אז אנחנו מתחילים את העליה.

אחרי שעות של מסע דרך שממה חשוכה,

סוף סוף אנחנו רואים שביב אור.

חזרנו לפני המים הרגועים.

האוקיינוסים כ״כ עמוקים.

יש כ״כ הרבה מהם.

אנחנו חייבים את זה לעצמנו ולצאצאים שלנו,

לשמר אותם ככל שאנו יכולים.

יש עדיין כ״כ הרבה דברים מדהימים שנשאר לגלות.

אז, מדגדג לכם עכשיו ואתם רוצים ללכת לחקור

למה לא להתחיל עם קצת מדע עסיסי?

אתם יכולים להיעזר בחברינו מ-Brilliant,

כמקפצה שלכם לצלילת ידע עמוקה.

Brilliant הנו אתר שעוזר לכם לגשת למדע בצורה פרקטית,

דרך קורסים אינטראקטיביים

ובעיות יומיומיות במתמטיקה, מדע ומדעי המחשב.

במקום פשוט להציף אתכם במידע,

אתם מקבלים את הכלים,

שתצטרכו כדי להתיר נושאים מסובכים בעצמכם.

זאת למידה מעשית, במקום שיטת הלימוד הפורמלית.

צלולו פנימה והגיעו לתחתית הקורסים של דברים כמו,

גאומטריה, גלים ואור, פיזיקת כבידה

ועוד הרבה.

לחצו על הלינק בתיאור הסרטון, או בקרו ב brilliant.org/nutshell

כדי להירשם בחינם

וללמוד יותר דברים מאשר כל הדגים שיש בים.

ויש הטבה נוספת לצופי Kurzgesagt.

688 האנשים הראשונים שישתמשו בלינק,

יקבלו 20% הנחה מהמנוי השנתי,

אשר נותן לכם גישה לכל הבעיות היומיומיות בארכיון

ופותח כל קורס אחר שקיים.

Brilliant עוזר לכם לסיים את היום קצת חכמים יותר.

עשו את הצעד ולכו על זה!

אתם צריכים עוד ויטמין C?

הכנו בנוסף פוסטר אפי שמציג חלק מהייצורים המרתקים ביותר

בהם נתקלנו במהלך הצלילה.

זה הרבה פחות עבודה מאקווריום,

אבל מרגיע ויפה באותה מידה.