וידאו

טְק֡ס֙ט

כוכבי ניוטורונים הם בין הדברים הקיצוניים ביותר ביקום

הם כמו ליבות אטום ענקיות, בקוטר של קילומטרים, צפופים במידה שלא תאמן, ואלימים.

אבל איך משהו כזה יכול בכלל להתקיים?

החיים של כוכב דומיננטיים בידי שני כוחות הפועלים באיזון- הכבידה של עצמו, ולחץ הקרינה של פעולת ההיתוך שלו.

בליבת הכוכבים, מימן מותך להליום. בסופו של דבר, המימן בליבה חלוש.

אם לכוכב יש מספיק מסה, הליום מותך עכשיו לפחמן

הליבה של הכוכבים המאסיביים האלו הופכת לשכבתית כמו בצל. ככל שהכוכב הופך כבד יותר ויותר גרעינים אטומיים נבנים במרכזו

פחמן מותך לניאון, שמותך לחמצן, שמותך לסיליקון. בסופו של דבר, ההיתוך מגיע לברזל, שלא יכול להיות מותך ליסוד אחר.

כשההיתוך מפסיק, לחץ הקרינה נופל במהירות. הכוכב הזה כבר לא נמצא יותר באיזון.

ואם מסת הליבה שלו תעלה על 1.4 מסות שמש, קריסה קטסטרופית לוקחת מקום.

החלק החיצוני של הליבה מגיע למהירויות של עד כ70,000 קילומטרים בשנייה כשהוא קורס לכיוון מרכז הכוכב.

עכשיו, רק הכוחות הבסיסיים בתוך האטום נשארו להילחם בקריסה הכבידתית.

ההדף הקוואנטי של האלקטרונים מתגבר, והאלקטרונים והפרוטונים מותכים לניוטרונים, צפוף כמו הצפיפות של גרעין האטום.

השכבות החיצוניות של הכוכב מוזנקות לחלל, בהתפרצות סופרנובה אלימה.

אז, עכשיו יש לנו כוכב ניוטרונים. המסה שלו היא ביו 1 ל3 מסות שמש, אבל דחוס לאובייקט ברוחב של כ25 קילומטרים.

וכ-500,000 פעמים המסה של כדור הארץ בכדור הקטן הזה. זה בערך הקוטר של מנהטן.

זה כל כך צפוף, שסנטימטר מעוקב של כוכב ניוטרונים מכיל אותה מסה של קוביית ברזל בגודל 700 מטר.

זה בערך מיליארד טון, במסה כמו של הר האוורסט, בגודל של קוביית סוכר.

הכבידה של כוכבי ניוטרונים די מרשימה גם. אם היית זורק חפץ מטר אחד מעל השטח, זה יפגע בכוכב בכמיקרו שנייה אחת, ויגיע למהירות של 7.2 מיליון קמ"ש.

פני השטח הם מאוד שטוחים, עם חריגה של 5 מילימטר מקסימום, ואטמוספרה סופר קטנה העשוייה מפלזמה לוהטת.

טמפרטורת המשטח היא כמיליון קלווין, לעומת 5,800 קלווין בשמש שלנו.

הבה נסתכל לתוך כוכב הניוטרונים. הקרום קשה במיוחד,ולרוב עשויי מגרעיני האטום ברזל, וים של אלקטרונים עפים ביניהם.

ככל שמתקרבים יותר לליבה, אנו רואים יותר ניוטרונים ופחות פרוטונים, עד שיש רק מרק צפוף של ניוטרונים שאין להבחין בהם.

הליבה של כוכבי ניוטרונים מאוד, מאוד מוזרה. אנו לא בטוחים ממה היא עשוייה, אך הניחוש שלנו הוא ניוטרון נוזלי, חומר מנוון, או סוג של חומר קווארק צפוף במיוחד הנקרא קווארק- גלואון- פלזמה.

אין בזה שום הגיון בדרך המסורתית, ויכול להתקיים בסביבה אולטרה קיצונית.

במובנים רבים, כוכב ניוטרונים דומה לליבת אטום ענקית. ההבדל הכי חשוב ביניהם הוא כי ליבות האטום מוחזקות יחד באמצעות אינטראקציה חזקה,

וכוכבי ניוטרונים, באמצעות כבידה.

אם כל זה לא היה קיצוני מספיק, בוא ניקח מבט על עוד כמה מאפיינים. כוכבי ניוטרונים מסתובבים, מאוד מאוד מהר.

כאלה צעירים, כמה פעמים בשנייה.

ואם יש כוכב סמוך לו כדי להאכיל את כוכב הניוטרונים, הוא יכול להגיע למאות סיבובים בשנייה.

כמו העצם PSRJ1748-244ad. הוא מסתובב במהירות של 252 מיליון קמ"ש.

זה כל כך מהר, שלכוכב יש צורה מוזרה למדי. אנו יכולים לקרוא לעצמים אלו פולסרים כי הם פולטים אותות רדיו חזקים.

והשדה המגנטי של כוכבי ניוטרונים הוא בערך חזק פי טריליון מהשדה המגנטי של כדור הארץ.

כה חזק , שהאטומים נהיים כפופים כשהם נכנסים להשפעתה.

אוקיי, אני חושב שהבנו את הנקודה. כוכבי ניוטרונים הם העצמים בין הכי קיצוניים, אך גם הכי מגניבים ביקום.

יש לקוות, כי יום אחד נשלח חללית ללמוד עוד עליהם, וגם לקחת כמה תמונות מסודות.

אך לא כדאי להתקרב יותר מדי.