וידאו

טְק֡ס֙ט

סרטן הוא דבר מפחיד ומסתורי

בתהליך של לנסות להבין אותו

כדי להפוך להיות טובים יותר בלהרוג אותו

גילינו פרדוקס ביולוגי שנשאר בלי פתור עד היום.

נראה שחיות גדולות חסינות לסרטן,

מה שלא הגיוני בכלל.

ככל שהחיה גדולה יותר, אמור להיות לה יותר סרטן.

כדי להבין למה, אנחנו צריכים להסתכל על הטבע של הסרטן עצמו.

פתיח

התאים שלנו הם רובוטי חלבונים עשויים ממאות מיליוני חלקים.

מונחים רק על ידי תגובות כימיות,

הם יוצרים והורסים מבנים,

מקיימים מטבוליזם(חילוף חומרים) כדי לצבור אנרגיה,

או כדי לייצר העתקים כמעט מושלמים של עצמם.

אנחנו קוראים לתגובות הכימיות המורכבות האלה שבילים.

הן רשתות ביוכימיות על רשתות, שזורות זו בזו ונערמות זו על זו.

רובם בקושי יכולים להיות מובנות על ידי מוח אנושי יחיד ובכל זאת הם מתפקדים בצורה מושלמת …

עד… שהן לא.

עם מיליארדי טריליוני תגובות שקורות באלפי רשתות לאורך שנים רבות,

השאלה היא לא אם משהו השתבש אלא מתי.

טעויות קטנות ממשיכות להצטבר עד שהמכונות המרשימות מושחתות.

כדי למנוע מזה מלצאת מכלל שליטה,

לתאים שלנו יש פקודות מוות שגורמות להם להתאבד.

אבל פקודות המוות האלו לא תמיד עובדות.

אם הן נכשלות, התא יכול להפוך לתא סרטני.

רוב התאים הסרטניים נהרגים על ידי המערכת החיסונית מהר מאוד.

אבל זה משחק של מספרים.

תנו לזה מספיק זמן, תא יעשה מספיק טעויות לא מזוהות , והתא יתחיל להכין עוד מעצמו.

כל החיות מתמודדות עם הבעיה הזאת.

באופן כללי התאים של חיות שונות הם באותו הגודל.

התאים של עכבר, לא קטנים יותר מהתאים שלכם, פשוט יש לו פחות תאים מכם ותוחלת חיים קצרה יותר.

פחות תאים וחיים קצרים פירושם סיכוי נמוך יותר שדברים ישתבשו או שתאים יעברו מוטציות.

או שזה לפחות אמור להגיד את זה.

בני אדם חיים פי 50 יותר זמן מעכבר ויש להם פי 1000 יותר תאים מעכברים,

ועדיין אחוז הסרטן זהה בבני אדם ובעכברים.

ואפילו מוזר יותר, לוויתנים כחולים שיש להם פי 3000 יותר תאים מבני אדם לא מקבלים סרטן בכלל.

זהו הפרדוקס של פטו.

ההבנה המבלבלת שלבעלי חיים גדולים יש הרבה פחות סרטן ממה שהם צריכים.

המדענים חושבים שיש שתי דרכים עיקריות להסביר את הפרדוקס; אבולוציה וגידולי על.

פתרון אחד: תתפתח או שתהפוך לבועת סרטן.

עם התפתחותם של יצורים רב-תאיים לפני 600 מיליון שנה,

חיות נהיו גדולות יותר ויותר.

מה שהוסיף עוד ועוד תאים ומכאן יותר ויותר סיכויים שתאים עלולים להיפגם.

אז החיות היו צריכות להשקיע בהגנות טובות יותר ויותר מסרטן.

אלה שלא, פשוט מתו.

אבל סרטן לא פשוט קורה.

זהו תהליך המערב הרבה טעויות יחידות ומוטציות בכמה גנים ספציפיים באותו התא.

גנים אלה נקראים פרוטו-אונקוגנים וכשהם עוברים מוטציות זה חדשות רעות.

לדוגמא: עם המוטציה הנכונה תא יפסיד את היכולת להרוג את עצמו

מוטציה אחרת והתא יפתח את היכולת להתחבאות מהמערכת החיסונית

מוטציה אחרת והתא ישלח קריאות שווא למשאבים.

מוטציה אחרת והתא יתרבה במהירות.

אבל לפרוטו-אונקוגנים יש נוגדן;

גנים לדיכוי גידולים.

הדברים האלה מונעים מהמוטציות הקריטיות האלה מלקרות או פוקדים על התא להתאבד, אם הם מחליטים שלא ניתן לתקן אותו.

מתברר שלחיות גדולות יש מספר גדול שלהם.

ובגלל זה תאים של פיל דורשים יותר מוטציות מאשר תאים של עכבר כדי לפתח גידול.

הם אינם חסינים אך עמידים יותר.

התאמה זו ככל הנראה מגיעה על חשבון משהו אחר, אולם החוקרים עדיין אינם בטוחים במה מדובר.

אולי מדכאי הגידולים גורמים לפילים להזדקן מהר יותר או שזה מאט התרפאות פצעים.

אנחנו לא יודעים עדיין.

אבל הפתרון לפרדוקס הוא אולי משהו שונה.

“גידולי על”

פתרון 2: גידולי על

(כן)

(באמת)

גידולי על נקראים על שם טפילי על, הטפילים של הטפילים.

גידולי על הם הגידולים, של הגידולים.

ניתן לחשוב על סרטן ככישלון בשיתוף פעולה.

בדרך כלל, תאים פועלים יחד ליצירת מבנים כמו איברים, רקמות או אלמנטים של מערכת החיסון.

אבל תאים סרטניים הם אנוכיים ורק עובדים רק לטובתם האישית לטווח הקצר.

אם הם מוצלחים, הם יוצרים גידולים; קבוצות ענקיות של תאיים סרטניים, שיכולים להיות מאוד קשים להריגה.

אבל הכנת גידול הוא עבודה קשה.

מיליונים או מיליארדי תאים סרטניים מתרבים במהירות, מה שדורש הרבה משאבים ואנרגיה.

כמות החומרים המזינים שהם יכולים לגנוב מהגוף הופכת לגורם המגביל לצמיחה.

אז תאי הגידול מרמים את הגוף לבנות כלי דם חדשים ישירות לגידול, להאכיל את הדבר שהורג אותו.

וכאן, טבעם של תאי סרטן עשוי להפוך למפלה שלהם.

תאים סרטניים מטבעם לא יציבים ולכן הם יכולים להמשיך לעבור מוטציות.

חלקם מהר יותר מחבריהם.

אם הם עושים את זה במשך זמן,

באיזשהו שלב אחד מעותקי העותקים של התא הסרטני המקורי,

עלול לפתע לחשוב על עצמו כאינדיבידואל ולהפסיק לשתף פעולה.

מה שאומר שבדיוק כמו הגוף,

הגידול המקורי פתאום הופך לאויב

שנלחם על אותם חומרים מזינים ומשאבים נדירים.

כך שהתאים החדשים שעברו מוטציה יכולים לייצר גידול על.

במקום לעזור, הם כורתים את אספקת הדם לגידול המקורי,

שתרעיב ותהרוג את תאי הסרטן המקוריים.

סרטן שהורג סרטן.

התהליך הזה יכול לקרות שוב ושוב

וזה עשוי למנוע סרטן מלהפוך לבעיה עבור אורגניזם גדול.

יתכן שלחיות גדולות יש יותר מגידולי העל אלה ממה שאנחנו מבינים,

הם עשויים פשוט לא להיות גדולים מספיק כדי שנשים לב

זה הגיוני, גידול של שני גרם מהווה 10% ממשקל גופו של העכבר,

בעוד שזה פחות מ- 0.002% ממשקל גופו של אדם

ו- 0.000002% ממשקל גופו של לוויתן כחול.

כל שלושת הגידולים דורשים אותו מספר חלוקות תאים ויש להם אותו מספר תאים.

אז לוויתן כחול זקן יכול להיות מלא בסוגי סרטן קטנטנים ופשוט לא אכפת לו

ישנם פתרונות אחרים המוצעים לפרדוקס של פטו,

כמו שיעורי מטבוליזם(חילוף חומרים) שונים

או ארכיטקטורה סלולרית שונה.

אבל כרגע אנחנו פשוט לא יודעים.

מדענים עובדים על הבעיה.

להבין איך בעלי חיים גדולים כל כך חסינים לאחת המחלות הקטלניות ביותר שאנחנו מכירים,

יכול לפתוח את הדרך לטיפולים חדשים.

סרטן תמיד היה אתגר.

היום, אנחנו סוף סוף מתחילים להבין אותו

ועל ידי כך, יום אחד אנו עשויים סוף סוף להתגבר עליו.

הסרטון הזה מומן על ידי…

אתה!

אם אתה רוצה לעזור לנו להכין עוד, אתה יכול לעשות זאת על ידי לתמוך בנו בפטרון

או לקנות את אחד הדברים היפים שהכנו;

כמו מחברת סייר החלל שלנו עם דפים אינפוגרפיים וייחודיים כדי לעודד את היצירתיות שלך,

או אינפוגרפיים פוסטרים

או הסווטשרט המאוד נוח של Kurzgesagt

או אם פספסת את זה בפעם הראשונה, ההשקה מחדש של יומן הכרת התודה שלנו

שמנו המון זמן ואהבה למוצרים שלנו כי ממש כמו בסרטונים שלנו,

אנחנו רוצים להכניס רק דברים שאנחנו מרגישים טוב איתם לעולם

Kurzgesagt הוא פרויקט שלא אמור לעבוד באמת

סרטונים כמו האחד שעכשיו צפיתם בו לוקחים חודשים לסיים, ואנחנו מסוגלים להשקיע רק כמות גדולה כל כך של זמן

בגלל התמיכה הישירה שלכם

בגלל שאתם צופים ומשתפים את הסרטונים שלנו, ובגלל שאכפת לכם

תודה על הצפייה!