מה אתה? | Kurzgesagt

🎁Amazon Prime 📖Kindle Unlimited 🎧Audible Plus 🎵Amazon Music Unlimited 🌿iHerb 💰Binance

וידאו

טְק֡ס֙ט

האם הגוף שלך זה אתה?

ובכן, בערך, נכון?

אבל האם יש נקודה שבה זה מפסיק להיות נכון?

כמה מעצמך אתה יכול להסיר לפני שאתה מפסיק להיות אתה,

והאם השאלה אפילו הגיונית?

הקיום הפיזי שלך בנוי מתאים, טריליונים מהם,

לפחות עשרה פעמים יותר ממספר הכוכבים בשביל החלב.

תא הוא יצור חי, מכונה אשר עשויה מעד כ-50 אלף סוגי חלבון שונים.

אין לזה מודעות, רצון או מטרה; זה פשום קיים,

אבל זה עדיין פרט.

ביחד, כל התאים שלך יוצרים מבנים ענקיים בשביל עבודות כמו הכנת אוכל,

אסיפת משאבים, הובלת דברים מסביב

סקירת הסביבה, וכן הלאה.

אם תחלץ תאים מהגוף שלך, ותשים אותם בסביבה הנכונה,

הם ימשיכו להתקיים למשך זמן,

אז התאים שלך יכולים להתקיים בלעדיך, אבל אתה לא יכול להתקיים בלעדיהם.

אם ניקח את כל התאים, אין “אתה” יותר.

האם יש נקודה שבה ערימה של תאים מפסיקה להיות אתה?

לדוגמא, אם אתה תורם איבר, מילארדי תאים ימשיכו

להתקיים בתוך מישהו אחר.

האם זה אומר שחלק ממך הפך להיות חלק של מישהו אחר,

או שזה אומר שהחלק שלך נשמר בחיים על ידי גוף אחר?

לחלופין, בוא נדמיין ניסוי:

אתה ואדם אקראי מהרחוב מחליפים תאים.

בכל פעם, הגוף שלך מקבל חלק מהתאים שלו..

והגוף שלו מקבל חלק מהתאים שלך.

באיזו נקודה הם הופכים להיות שלך?

האם זה אי פעם יקרה, או שזו רק דרך מאוד איטית לשגר אותך?

בואו נהפוך את זה ליותר מסובך!

לדימוי העצמי שלנו כדבר סטאטי בלתי משתנה אין בסיס

כמעט כל התאים שלך מתים במהלך חייך.

מאתיים וחמישים מילון מתו מאז תחילת הסרטון הזה, לבד,

בין אחד לשלושה מיליון כל שנייה.

בתקופה של שבע שנים, רוב התאים שלך מוחלפים לפחות פעם אחת.

כל פעם שהתאים שלך משתנים, אתה טיפה שונה מכפי שהיית בעבר.

בעצם חלק ממך גוסס כל הזמן.

אם יש לך מספיק מזל להזדקן,

לאורך מעגל החיים שלך, אתה עברת דרך מיליון מילארד תאים,

אז מה שאתה מגדיר מעצמך זה באמת רק תמונת מצב,

אבל לפעמים, התאים מתקלקלים ולא רוצים למות

מה שמעמיד בשאלה את טבע האחדות של גופנו.

אנחנו קוראים להם סרטן. הם מבטלים את החוזה הבילוגי והחברתי

ובעצם הופכים לבני אלמוות.

סרטן לא נחשב כפולש חיצוני;

זה חלק ממך שמעביר את ההישרדות שלו מעל שלך.

אבל אתה יכול לטעון שתאי סרטן הופכים להיות גוף אחר בתוכנו;

ישות אחרת שרק רוצה לשגשג ולשרוד.

האם אפשר להאשים אותו בכך?

סיפור מצמרר לגבי תא הוא זה של הנרייטה לאקס.

חולת סרטן צעירה שמתה ב - 1951.

בדרך כלל, התאים שורדים רק מספר ימים במעבדה,

מה שהופך את ביצוע המחקר קשה מאוד.

תאי הסרטן של הנרייטה היו בני אלמוות.

במשך עשרות שנים, הם התרבו שוב ושוב

ושומשו בשביל אינספור מחקריים, אשר הצילו חיים רבים מספור.

התאים של הנרייטה עדיין חיים והגיעו לגודל כולל של

לפחות 20 טונות של ביומסה.

אז יש חלקים חיים סביב העולם ממישהו

שנחשב מת במשך עשורים.

כמה מהנרייטה באמת בתוך התאים האלו?

מה הופך אחד מתאים האלה ל"אתה", בכל מקרה?

אולי המידע שזה מכיל, הD.N.A שלך?

עד לאחרונה, היו סבורים שכל התאים בגוף שלך

היו בעלי אותו קוד גנטי

אבל הסתבר שזו טעות.

הגנום שלך הוא נייד, משתנה לאורך הזמן

באמצעות מוטציות והשפעות סביבתיות

זה המצב במיוחד במוח שלך.

על פי תגליות אחרונות, תא ניורון בודד בתוך מוח בוגר בעל יותר

מאלף מוטציות בקוד הגנטי שלו אשר אינם נוכחים

בתאים אשר סובבים אותו, אבל כמה מ"אתה" הוא באמת הDNA שלך?

בסביבות השמונה אחוזים מהגנום האנושי מורכב מוירוסים שפעם

הדביקו את אבותינו הקדמוניים והתמזגו איתנו.

המיטוכונדריה, תחנת הכוח של התא הייתה פעם בקטריה שהתמזגה

עם התאים של אבותינו הקדמוניים. עדיין יש להם DNA משלהם.

לתא ממוצע יש מאות מהם, מאות דברים קטנים

שלא באמת אנושיים, אבל עדיין סוג של כן.

זה מבלבל, בואו נחזור טיפה אחורה.

אנחנו יודעים שאתה עשוי מטריליוני דברים קטנים

שעשויים מעוד יותר דברים קטנים שמשתנים כל הזמן

ביחד, כל הדברים הקטנים האלה לא סטטים, אלא דינמיים.

ההרכב והמצב שלהם משתנה כל הזמן,

אז ייתכן שאנחנו לא יותר מתבנית חסרת גבולות ברורים המקיימת את עצמה

אשר השיגה מודעות עצמית בשלב מסוים ועכשיו יש לה את היכולת

לחשוב על עצמה דרך החלל והזמן,

אבל באמת, אנחנו רק קיימים ברגע המסוים הזה

ממתי הדפוס הזה התחיל:

עם התפישה שלך, שהאדם הראשון התהלך

כאשר החיים הראשונים החלו לכבוש את הכוכב הקטן שלנו,

או שהאלמנטים שיוצרים את הגוף שלך יוצרו בתוך כוכב?

המוחות האנושים שלנו התפתחו כדי לעבוד עם אמיתיות מוחלטת

הגבולות המטושטשים אשר יוצרים את המציאות קשים לתפישה.

אולי רעיונות כמו התחלה וסוף, חיים ומוות, אתה ואני

הם לא ערכים מוחלטים, אלא רעוינות אשר שייכים אשר שייכים לדפוס שוטף

דפוס אשר נאבד ביקום היפה והמוזר הזה.

הבעיה של מי אנחנו היא לא רק

שאלה של עצמנו, אלא גם שאלה של מוחנו.

בדיוק כמו שהתאים שלנו ניתנים לחילוק והפרדה ממנו, כך גם המוח

יכול להיות מחולק ומופרד ממנו בזמן שהוא עדיין בגולגולת.

לחץ כאן כדי ללכת לערוץ שלי ולצפות בחלק הבא.

אוקיי, אז עכשיו, לך צפה בסרטון CGP Grey’s

אם אתה לא נרשמת עדיין לערוץ שלו

אתה ממש צריך לשנות את זה עכשיו