וידאו

טְק֡ס֙ט

האם היית/ה פעם בוויכוח לגבי אנרגיה אטומית?

אנחנו היינו ומצאנו את זה מתסכל ומבלבל

אז בוא ננסה לרדת לשורש העניין עם הנושא הזה.

הכל החל בשנות ה- 40'.

אחרי השוק וההלם של המלחמה ושימוש בפצצת אטום,

האנרגיה גרעינית הבטיחה להיות ידידותית והיא מותגה כטכנולוגיה חדשה,

אשר תעזור לעולם בחזרה לרגליו.

הדמיון של כולם השתולל.

האם החשמל יהיה חינם?

האם אנרגיה גרעינית תעזור ליישב את אזורי הקוטב?

האם יהיו מכוניות גרעינית, מטוסים, או בתים?

זה נראה שעוד מספר שנים בודדות של עבודה קשה שזה יתגשם.

דבר אחד היה מובטח: העתיד יהיה גרעיני.

רק לאחר מספר שנים מעטות, היה סוג של חמרמורת בעידן הגרעין,

כפי שהתברר, אנרגיה גרעינית הינה דבר מאוד מורכב ויקר.

המעבר בין התחום הפיזיקלי להנדסי נראה פשוט על הנייר,

אך קשה ליישום במציאות.

כמו כן, חברות פרטיות חשבו שאנרגיה גרעינית היא סיכון גדול מידיי

כהשקעה רבים מהם העדיפו לדבוק ב- גז, פחם ונפט.

אך רבים האנשים שלא רצו לזנוח

את ההבטחות שהביא עמו העידן הגרעיני: טכנולוגיה חדש ומרגשת,

חזון של כמות אנרגיה אדירה וזולה,

האפשרות להיות משוחררים מהתלות ביבוא של נפט וגז,

ובחלק מהמקרים, רצון סודי להחזיק פצצות גרעיניות

היוו תמריץ חזק להמשיך.

שעת הכושר של האנרגיה גרעינית הגיעה לבסוף בשנות 70’, כאשר

המלחמה במזרח התיכון גרמה למחירי הנפט לקפוץ בצורה דרסטית ברחבי העולם

כיום, העניין המסחרי והשקעות עולות בקצב מסחרר.

יותר מחצי מכמות הכורים אטומיים נבנו

בין השניים 1970 ל-1985.

אך איזה סוג של כור לבנות, בהתבסס על הסוגים השונים שקיימים

ומה לבחור מביניהם?

בממפתיע המועמד הלא מעודף ניצח בסוף היום:

כור מים קלים.

הוא לא היה חדשני ביותר ואף לא היה פופלרי במיוחד בקרב המדענים,

אך היה לו יתרונות מכריעים:

הוא היה שם, הוא עבד ואף לא היה יקר במיוחד.

אז, מה עושה כור מים קלים?

טוב, העיקרון המרכזי בו מדהים בפשטותו:

הוא מחמם מים בעזרת שימוש בתגובת שרשת מלאכותית.

ביקוע אטומי משחרר סדר גודל של פי מיליון פעם יותר אנרגיה

מאשר כל תגובה כימית כל שהיא תוכל.

יסודות ממש כבדים על סף היציבות כגון, אורניום-235,

מפוצצים בעזרת נייטרונים.

הנייטרון נספג, אך התוצאה לא יציבה.

רוב הזמן, הוא מיד מתפצל ליסודות מהירים וקלים יותר,

לעוד נייטרונים נוספים ואנרגיה בצורת קרינה.

הקרינה מחממת את המים מסביב, בזמן שנייטרונים חוזרים על אותו תהליך

עם עוד אטומים וכך משחררים עוד נייטרונים וקרינה

בתגובת שרשרת מבוקרת היטב, השונה מאוד מהקצב המהיר, הרסני

וללא מעצורים במהלכו מתפוצצת פצצת אטום.

בכור המים הקלים שלנו, נעשה שימוש בתווך בכדי לשלוט באנרגית נייטרונים.

בפשטות, מים רגילים עושים את העבודה וזה מאוד שימושי, שכן נעשה שימוש במים

בכדי להניע את הטורבינה בכל מקרה.

כור המים הקלים נעשה נפוץ עקב פשטותו ומחירו זול.

אך, הוא לא הבטיחותי ביותר, היעיל ביותר, ואף לא אלגנטי בתכננו

ככור גרעיני.

ההתלהבות המחודשת בגרעין נמשכה בקושי עשור, במהלך

1979, התרחשה תאונת אי שלושת המילין בפנסילבניה.

אשר בקושי נחלצה מקטסטרופה כאשר הליבה הותחה.

ב- 1986, אסון צ’רנוביל איים ישירות על מרכז אירופה

עם ענן רדיואקטיבי, ובשנת 2011 האסון המתמשך בפוקושימה

הצית דיונים חדשים ודאגות.

בעוד במהלך שנות ה- 80’ 218 כורים גרעיניים הופעלו לראשונה,

מספרם והחלק היחסי שהגרעין מספק במשק החשמל הגלובלי נשאר ללא שינוי

מאז סוף שנות ה-80'.

אז מה המצב כיום?

היום, אנרגיה גרעינית נותנת מענה בעבור 10% מביקוש החשמל הגלובלי.

יש כ- 439 כורים גרעיניים ב- 31 מדינות.

70 מהם בבניה בשנת 2015,

רובם במדינות אשר גדלות במהרה.

בסיכום הכולל, 116 כורים חדשים מתוכננים מסביב לעולם.

רוב הכורים גרעיניים נבנו לפני יותר מ-25 שנה עם טכנולוגיה ישנה.

יותר מ- 80% הם סוגים שונים של כורים מים קלים.

היום, רבים מהמדינות מתמודדות עם בחירה: החלפה יקרה של

הכורים המזדקנים, עם דגמים אולי יעילים יותר, אך כאלה שנבדקו פחות,

או לזנוח את הגרעין בעבור טכנולוגיות חדשות או ישנות יותר

עם מחיר והשפעה סביבתית שונה.

אז, האם להשתמש באנרגיה גרעינית?

הטיעונים בעד ונגד ייצוגו שבוע הבא כאן.

הירשמו, כך שלא תחמיצו זאת!