וידאו

טְק֡ס֙ט

בעשור האחרון חלב הפך להיות מעט שנוי במחלוקת.

יש אנשים שאומרים שזה מזון הכרחי ומזין, חיוני לעצמות בריאות,

אך אחרים אומרים שזה יכול לגרום לסרטן ולהוביל למוות מוקדם.

אז, מי צודק?

ולמה בכלל אנחנו שותים את זה?

תרגום ועריכה: אלעד סולומון.

חלב הוא הבסיס לתזונה של כל יונק לאחר הלידה,

כאשר מערכות העיכול שלנו לא מפותחות וקטנות.

בעיקרון, זה מזון-על המשמש להפעיל את גופנו ולעזור לנו לגדול.

חלב עשיר בשומן, ויטמינים, מינרלים וסוכר חלב: לקטוז.

נוסף על כך, זמן מה לאחר הלידה, הוא מכיל גם נוגדנים וחלבונים

המגנים עלינו מפני זיהומים ומווסתים את מערכת החיסון שלנו.

אבל זה דורש הרבה מאוד מאמץ לאמהות לייצר אותו.

בסופו של דבר בני אדם מפסיקים לשתות חלב אם

ועוברים לתזונה של הוריהם.

כך זה היה במשך אלפי שנים.

עד לפני כ-11 אלף שנה,

כאשר אבות אבותינו התיישבו ביישובים החקלאיים הראשונים.

עד מהרה בייתו את חיות הרפת הראשונות:

עזים, כבשים ובקר.

הם גילו שחיות שמייצרות חלב מסוגלות לאכול דברים חסרי תועלת בשפע

ולהפוך אותם לאוכל מזין וטעים.

זה עשה הבדל עצום מבחינה הישרדותית,

במיוחד בתקופות קשות.

אז לקבוצות שהיה בהן חלב זמין היה יתרון אבולוציוני.

ובאמצעות ברירה טבעית,

זה שינה את הגנים של קהילות שצרכו הרבה ממנו.

הסתגלות זו קשורה לאנזים מיוחד: ‘לקטאז’.

לתינוקות יש הרבה ממנו במערכת שלהם,

כך שיוכלו לפרק את סוכר החלב ‘לקטוז’ ולעכל את החלב בקלות.

אך ככל שאנו גדלים, כך פוחתים אנזימי הלקטאז שגופנו מייצר.

ברחבי העולם, כ65% מהאוכלוסייה אינם בעלי האנזים לאחר תקופת הינקות,

מה שאומר שהם לא מסוגלים לעכל יותר מכ-150 מיליליטר חלב בכל יום.

אבל, אי סבילות ללקטוז אינה מפוזרת באופן שווה ברחבי העולם.

בכמה קהילות מזרח אסיאתיות, למשל, זה עומד על 90%.

בצפון אירופה ובצפון אמריקה, שיעורי האי-סבילות הם הנמוכים בעולם.

יש כנראה כמה סיבות לחלוקה הלא אחידה הזו.

התכונה הוצגה לראשונה על ידי מוטציה אקראית,

שהתרחשה באופן עצמאי ובלתי - תלוי זה בזה בכמה אוכלוסיות.

העובדה שהחקלאות החליפה ציד וליקוט יותר ויותר

יצר לחץ ברירה טבעית.

לאנשים שהצליחו לעכל לקטוז היה יותר אוכל בהישג יד,

וזה היה יתרון.

נדידתם של הרפתנים לצפון לאחר מכן הפיצה את התכונה עוד יותר, מה שכנראה הוביל להתגברותם על אוכלוסיות שלא הייתה להם את התכונה.

אוקיי, אבל אם חלב מהווה חלק חשוב בתזונה שלנו במשך אלפי שנים, מדוע הוא כל כך שנוי במחלוקת?

ישנן מספר טענות ביחס להשפעות הבריאותיות השליליות והחיוביות של חלב.

השליליות מכסות מגוון רחב של תופעות,

מעצמות שבירות, לסרטן ומחלות לב וכלי דם ועד אי סבילות ואלרגיות.

אז איך הם מחזיקים מעמד?

כמה מחקרים ישנים יותר מצאו קשר בין חלב לסיכון גבוה לסרטן שד, מעי גס וסרטן הערמונית.

אולם מטא-אנליזות לא מצאו השפעה על הסיכון הכללי לסרטן.

ואף להפך, הסידן שבחלב עשוי להגן על המעי הגס מפני סרטן.

למרות שזה יכול להיות סידן באופן כללי, וזה לא ברור אם חלב ממלא תפקיד בהשפעה הזו.

רק מחקרים על סרטן הערמונית הראו סיכון מוגבר לסרטן הזה עבור אנשים שצרכו יותר מרבע ליטר חלב ביום.

אך שוב, הקשר אינו עקבי ומחקרים אחרים אינם מוצאים השפעות דומות.

אנו דנים במחקרים אלה ביתר פירוט במסמך המקורות שלנו. בסך הכל נראה שהמחקר מראה שאם שותים

בין 100 עד 250 מיליליטר חלב ביום, סרטן אינו מהווה דאגה.

באופן דומה, מטה-אנליזות לא יכלו למצוא השפעה של חלב או מוצרי חלב

על הסיכון שלך למחלות לב, שבץ מוחי או תמותה מוחלטת שלך.

כמה מחקרים אף הציעו כי לחץ דם גבוה עשוי להיות נדיר יותר בקרב אנשים שאוכלים הרבה חלב,

למרות שהראיות אינן מספיק חזקות כדי לטעון זאת בבטחה.

המקרה מסתבך אף יותר כאשר אנו בוחנים את העצמות.

מספר מחקרים לא מצאו השפעות חיוביות ולא שליליות על מבוגרים.

מה שרוב האנשים מודאגים בעיקר לגביו הוא כמויות רבות של מזיקים מחומרי הדברה, אנטיביוטיקה או הורמונים המצוים בחלב.

ישנם הורמונים בחלב, אך רק בריכוזים נמוכים מאוד.

לדוגמה, כדי לקבל אותה כמות של הורמונים מגלולה למניעת הריון,

תצטרכי לשתות כ 5000 ליטר חלב,

וגם אם כן, רוב ההורמונים ייהרסו על ידי מערכת העיכול שלך

לפני שהם יכלו להשפיע עליך,

וזו הסיבה שכל כך הרבה תרופות מצופות בשכבה מגנה

כדי להגן עליהן מפני מערכת העיכול שלנו.

עבור חומרי הדברה ואנטיביוטיקה,

יש תקנות ברוב חלקי העולם שמאפשרות רק כמויות שלא מזיקות כלל.

לחלב שעובר את סף הכמות אסור להימצא על המדפים.

כך שאין מה לדאוג במיוחד.

מלבד אלרגיות וסובלים מאי סבילות ללקטוז,

ההשפעות השליליות הידועות ביותר של חלב הן ככל הנראה אקנה ואי נוחות כללית לאחר שתיית חלב או אכילת מוצרי חלב,

וכאן ההשפעות אמיתיות מאוד.

לדוגמא, חלב רזה נמצא כי הוא מעלה סטטיסטית את שיעור האקנה ב- 24%.

אלרגיות למוצרי חלב נפוצות במיוחד בקרב ילדים, כאשר אחד מכל 18 ילדים בגרמניה סובל מהם.

באופן כללי, אלרגיות אלה נוטות להשתפר או להיעלם ככל שאנו מתבגרים.

בסדר. אז האם חלב כן בריא?

חלב, לא משנה אם זה מגיע מאמהות, פרות, כבשים, עזים או גמלים הוא מזון עשיר בחומרים מזינים.

הוא מכיל את כל המרכיבים התזונתיים הנדרשים ברמת המאקרו, והרבה מרכיבים הנדרשים ברמת המיקרו.

במיוחד באזורים שבהם אנשים נאבקים להשיג מספיק קלוריות,

חלב יכול לתרום לחיים בריאים ולשיעורי תמותה נמוכים של ילדים.

למי שחי בעולם המפותח, באופן כללי

חלב אינו מזיק אם אינך אלרגי או שיש לך אי-סבילות אליו.

במיוחד לילדים, זוהי דרך טובה להשיג כמויות גדולות של סידן

ולצמחונים, זהו מקור טוב לוויטמין B12 וויטמיני B באופן כללי.

זה לא אומר שאין חלופות אחרות בעלות אותה השפעה. אינך צריך לשתות חלב כדי להיות בריא

חלב הוא גם בהחלט לא תחליף למים.

חלב הוא מזון-על, והקלוריות הנוספות של שתיית הרבה ממנו על בסיס קבוע יכולות לתרום לעודף משקל.

במיוחד חלב בטעמים כמו שוקו, דומה יותר למשקאות כמו לימונדה מאשר לחטיף בריא, ויש עוד דבר שיש לקחת בחשבון:

לייצור חלב יש השפעה משמעותית על האקלים העולמי.

כ - 33% מאדמות היבול משמשות להאכלת חיות מרעה כולל בקר.

אף כי טביעת הרגל הפחמנית של מוצרי חלב ירדה מאז 1990,

ייצור החלב עדיין אחראי ל-3 אחוזים מכל פליטת גזי החממה,

אפילו יותר מכל המטוסים יחד.

חלב הוא תעשייה ענקית ולצערנו, רוב ייצורו בחוות המפעל גורם לסבל בל-יתואר.

פרות מוכנסות להריון שוב ושוב, ומופרדות מהעגלים שלהן זמן קצר לאחר הלידה,

ונשחטות ברגע שגופותיהן המעונות אינן יצרניות יותר.

איננו יכולים להתעלם מכך שהרבה מכמות החלב שאנו צורכים מגיע מתעשיית החלב

המבצעת עינויים בחיות ותורמת לשינויי אקלים העולמי.

מה עם חלב על בסיס צמחי?

מבחינת רמות חלבון וערך התזונה, רק חלב סויה יכול להקביל לחלב פרה.

האחרים צריכים להיות מועשרים באופן מלאכותי בכדי להגיע לרמות דומות של ויטמינים וסידן.

כך שהם יכולים להוות אלטרנטיבה לחלב.

ואפשרות אחרת עשויה להיות זמינה בקרוב.

מספר חברות סטארט-אפ יצרו חלב שאינו מהחי

שזהה תזונתית לחלב מהחי,

לדוגמא, באמצעות תסיסה על ידי חיידקים מהונדסים גנטית.

את החלב שמגודל במעבדה אפשר להפוך לגבינה,

משהו שחלופות מבוססות צמחים נאבקים איתו מכיוון שהם חסרים חלבון קזאין וחלבוני מי-גבינה.

שהם מרכיבי המפתח המעניקים לחלב את טעמו ומבנהו.

ההשפעה הסביבתית היא סיפור אחר.

הכנת חלופות רבות לחלב דורשות משמעותית פחות אנרגיה, אדמה ומים.

כך שיש להם השפעה סביבתית נמוכה בהרבה מחלב מהחי.

אם ברצונך להקטין ככל האפשר את ההשפעה השלילית שלך על כדור הארץ, הבחירה הטובה ביותר היא בחלופת חלב המיוצרת בקרבתך.

כמו כמעט כל נושא, חלב הוא מסובך.

הוא אינו מזיק לרוב האוכלוסייה והוא קריטי עבור אנשים רבים ברחבי העולם.

זה אוכל טוב, מזין, אך גם מזיק לכדור הארץ וגורם לסבל רב.

עלינו להחליט כחברה כיצד אנו רוצים להתמודד עם עובדות אלה.

אם מתחשק לכם לצפות בסרטוני וידאו נוספים בסגנון תיעודי, בקרו ב - CuriosityStream.

תרגום ועריכה: אלעד סולומון.