וידאו

טְק֡ס֙ט

הקיום האנושי הוא מפחיד ומבלבל

לפני כמה מאות אלפי שנים

הפכנו למודעים, ומצאנו את עצמנו במקום מוזר

הוא היה מלא ביצורים אחרים

יכלנו לאכול את חלקם

חלקם יכלו לאכול אותנו

היו דברים נוזלים שיכלנו לשתות

דברים שיכלנו להכין בעזרתם דברים אחרים

ביום היה בשמיים כדור צהוב זעיר שחימם את עורנו

בלילה השמיים היו מלאים באורות יפים

המקום הזה בבירור נעשה בשבילנו

משהו השגיח עלינו

היינו בבית.

זה עשה את הכול הרבה פחות מפחיד ומבלבל.

אבל ככל שהזדקנו, כך למדנו יותר על העולם ועל עצמנו,

למדנו שהאורות המנצנצים לא קורנים ביופי בשבילנו, הם רק הם

למדנו שאנחנו לא במרכזו של מה שאנחנו קוראים לו עכשיו היקום

ושהוא הרבה יותר עתיק ממה שחשבנו

למדנו שאנחנו עשויים מהרבה דברים מתים קטנים

אשר מרכיבים ביחד דברים גדולים יותר שהם לא מתים מסיבה כלשהי

ואנחנו רק עוד שלב זמני בהיסטוריה

החוזרת מיליוני שנים אחורה

למדנו, בכלל, שאנחנו חיים על חלקיק אבק לח שנע סביב כוכב בגודל בינוני

באזור שקט על אחת הזרועות של גלקסיה ממוצעת,

שהיא חלק מקבוצת גלקסיות שלעולם לא נעזוב

וקבוצה זאת היא אחת מאלפים, שביחד, יוצרות צביר-על

אבל אפילו צביר-העל שלנו הוא רק אחד מאלפים

שיוצרים ביחד את מה שאנו קוראים לו היקום הנראה

היקום יכול להיות גדול יותר פי מיליון

אבל אנחנו לעולם לא נדע

אנחנו יכולים לזרוק מילים לאוויר כמו מאתיים מליארד גלקסיות

או טריליונים של כוכבים או אין ספור כוכבי לכת,

אבל כל המספרים האלה לא חשובים. המוח שלנו לא יכול לעכל את המושגים האלה

היקום גדול מדי.

יש יותר מדי ממנו.

אבל הגודל הוא לא התפישה שהכי קשה להסתדר איתה

זה הזמן, או יותר מדויק, הזמן שיש לנו

אם אתם ברי מזל מספיק כדי לחיות עד גיל מאה

אז יש לרשותכם 5,200 שבועות

אם אתם בני 25, אז נשארו לכם 3,900 שבועות

אם תמותו בגיל 70, אז נשארו לכם 2,340 שבועות.

הרבה זמן, אבל גם…

לא ממש

ומה אז?

התהליכים הביולוגיים שלכם ייפסקו,

והתבנית הדינמית שהיא אתם תפסיק להיות דינמית.

היא תימס עד שלא יישאר מכם כלום.

חלק מאמינים שיש חלק מאיתנו שאי אפשר לראות או למדוד

אבל אין לנו דרך לדעת, כך שהחיים האלה יכולים להגמר

ואנחנו יכולים למות לנצח.

למרות כל זה, זה פחות מפחיד ממה שזה נשמע

אם אתם לא זוכרים את 13.75 מיליארד השנים שעברו לפני שהייתם קיימים,

אז טריליוני על טריליוני על טריליוני השנים שיעברו אחרי

יעברו תוך זמן קצר ברגע שתעלמו

תעצום עיניים,

תספור עד 1.

כך נצח מרגיש

וככל שאנחנו יודעים, בסוף,

היקום עצמו ימות ושום דבר לא ישתנה שוב לעולם.

הסרטונים שלנו מציתים רגשות חרדה קיומיים באנשים רבים,

והדקות האחרונות כנראה לא ממש עזרו.

אז, לשם שינוי, אנחנו רוצים להציע נקודת מבט אחרת לנושאים האלה:

נקודת מבט לא מדעית וסובייקטיבית, הפילוסופיה של Kurzgesagt, אם תרצו.

תיקחו את זה בצורה סקפטית בבקשה;

אנחנו יודעים על הקיום האנושי לא יותר ממה שאתם יודעים

אנחנו נלחמים בחרדה קיומית

בעזרת אופטימיות ניהיליסטית

למה אנחנו מתכוונים?

ובכן, בקצרה, זה כנראה לא סביר

שה- 200 טריליוני טריליונים של כוכבים נוצרו בשבילנו

בצורה מסוימת, זה נראה כמו הבדיחה האכזרית ביותר שקיימת נעשתה עלינו.

הפכנו למודעים כדי להבין שהסיפור הוא לא עלינו

למרות שזה מדהים לדעת על אלקטרונים

ותחנת הכוח של התא,

המדע לא עושה הרבה בכדי להפוך את זה לפחות מדכא

טוב, אז מה?

אתה מקבל ניסיון אחד בחיים, שזה מפחיד, אבל זה גם נותן לך חופש.

אם היקום יסתיים ב"מות החום", כל השפלה שעברת בחיים תשכח

כל טעות שעשית לא תשפיע בסופו של דבר.

כל דבר רע שעשית יבוטל.

אם כל החיים שלנו זה כל מה שנוכל לחוות,

אז זה כל מה שחשוב

אם ליקום אין עקרונות,

אז העקרונות היחידים שקובעים הם אלו שאנו מחליטים עליהם.

אם ליקום אין מטרה,

אז אנחנו יכולים להכתיב לו מטרה

בני האדם יפסיקו ככל הנראה להתקיים בנקודה מסוימת

אבל לפני שאנחנו עושים זאת,

יש לנו אפשרות לגלות את עצמינו ואת העולם סביבינו

אנחנו נחווה רגשות.

אנחנו נחווה אוכל, ספרים, זריחה ולהיות אחד עם השני.

העובדה שאנחנו אפילו יכולים לחשוב על הדברים האלה

היא כבר די מדהימה.

זה קל לחשוב על עצמינו כמופרדים מכל השאר,

אבל זה לא נכון

אנחנו חלק מהיקום כמו כוכב ניטרונים

או חור שחור או ערפילית.

אפילו טוב יותר, למעשה, אנחנו החלק החושב והמרגיש

האיברים המרכזיים של היקום.

אנחנו באמת חופשיים במגרש משחקים בגודל היקום,

אז אנחנו יכולים לשאוף לאושר ולבנות סוג של אוטופיה בכוכבים.

זה לא שגילינו כל מה שאפשר לדעת

אנחנו לא יודעים למה החוקים של היקום הם כפי שהם,

איך החיים נוצרו,

מה זה חיים

אין לנו מושג מה זה תודעה

או האם אנחנו לבד ביקום.

אבל אנחנו יכולים לנסות למצוא כמה תשובות

יש מיליארדי כוכבים לבקר בהם,

מחלות לרפא,

אנשים שניתן לעזור להם, רגשות טובים שניתן לחוש,

ומשחקי מחשב לסיים.

יש כל כך הרבה דברים לעשות.

אז, לסיום, כנראה השתמשתם בחתיכת זמן רצינית ממה שיש ברשותכם

אם יש לנו רק נסיון אחד בחיים, אז אין סיבה לא לעשות חיים

ולחיות מאושרים ככל האפשר.

נקודות בונוס אם עשיתם חיים מאושרים לאנשים אחרים

עוד נקודות בונוס אם עזרתם לבנות אימפריה גלקטית לבני האדם

תעשו את הדברים שגורמים לכם להרגיש טוב

אתם מחליטים מה זה אומר בשבילכם.